התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953 . בעולם בו ערכי אנוש קרסו כמעט לחלוטין, היה מיעוט אשר אזר אומץ יוצא דופן על מנת להגן על עקרונות המוסר הבסיסיים – אלו הם חסידי אומות עולם אשר עמדו בניגוד מוחלט לזרם המרכזי של אדישות ועוינות בקרב בני אדם אשר היה שכיח עד מאוד בזמן בשואה. בניגוד לסובבים אותם, מצילים אלו ראו ביהודים בני אדם וסברו שיש להם מחויבות מוסרית כלפיהם. לעזרה ליהודים היו דרגות שונות :היו שנתנו מזון ליהודים, תחבו תפוח לכיסם או השאירו אוכל במקום בו יעברו יהודים בדרכם לעבודה; אחרים הובילו את היהודים אל אנשים שיוכלו לעזור להם ,חלק הסתירו יהודים ללילה אחד וביקשו שיעזבו למחרת, רק מעטים לקחו על עצמם את מלוא האחריות על הישרדותם של היהודים - ואלו בעיקר האנשים אשר נקראים:חסידי אומות עולם.
לעניות דעתי זאברודסקי אכן ראוי להכרת התואר של חסיד אומות העולם, אך דעתי מתחילה להתערער במהלך הסיפור.
ראשית זאברודסקי הציל את לנה (יהודייה שאז מלאו לה 16 שנים)בזמן המלחמה אשר עשתה את דרכה כושלת וכואבת, בלילה לבדה ביער אשר שכן בסמוך לארמונו. זאברודסקי: "שבראותי את היצור האומלל הזה רץ וכושל ביער לא חשבתי גם רגע אחד על עצמי כשהכנסתיה הנה " . כאשר זאברודסקי הבחין בלנה הוא החליט למעשה לקחת על עצמו אחריות גדולה ונטל כבד ולהחביאה בארמונו ממש מתחת לאפם של הנאצים, מפני שהארמון שימש בעצם כמטה הראשי שלהם בזמן המלחמה ובכך למעשה סיכן את חייו ואף הקריב אותם עבורה ולמענה. :"כבר לא היה לי כוח- ואני באתי הנה- ונפלתי כאן... הוא יצא ללוות את הנאצים שגרו כאן- הוא שונא אותם... הוא, באמת שונא אותם! ואני הייתי רעבה ובלי כוח... הוא הכניס אותי- זו הייתה סכנת נפשות בשבילו- אבל הוא הכניס אותי- הוא החביא אותי כאן, בחדר הסתרים הזה- הוא הציל את חיי ונתן לי הכול... הכול..."
זאברודסקי דאג וטיפח את לנה ממש כאילו הייתה ביתו הקטנה הוא נתן לה מחסה בארמון שלו וקורת גג וכן, דאג לה לצרכים בסיסיים כגון: מזון ושתייה אך גם דאג לה באופן אישי שהוא מעבר לצרכים הבסיסיים, הוא לימד אותה דברים חדשים ומעניינים בכדי שתחכים ,שר וניגן לה, קנה לה בגדים חדשים ויפים וספרים מרתקים והוא למעשה דאג שתחיה כבן אדם נורמטיבי .שלא יחסר לה דבר ושלא תשתעמם בזמן שהותה בארמון. כאשר הגרמנים עזבו את הארמון בערב, היה זאברודסקי פותח ללנה את חדר הסתרים בדיוק בשעה עשר בלילה כאשר הייתה הקוקייה קוראת עשר פעמיים.באופן קבוע כשלנה יצאה מחדר הסתרים בלילה הם היו רוקדים להם ואלס,ולנה הרגישה כבעלת הארמון, ושכל מה שנמצא בארמון שייך לה. :"הוא היה טוב אלי, הוא היה כל כך טוב אלי! הוא עשה הכול... הוא דאג שהיו לי חיים נהדרים... שם, למטה בחדר הסתרים שלי. לא חסר לי דבר. הכול מביא לי.. הוא- בעצמו... אוכל טוב תחילה כשהייתי רעבה ולא יכולתי לאכול כמו כל האנשים, הוא היה יורד אלי ומאכיל אותי בכפית, כמו תינוק... אני הייתי גם חולה אז... ואחר כך, הוא הביא לי בגדים יפים, גם ספרים היו לי שם מלמטה, יש לי - גם עכשיו. רק אסור לפתוח את החלונות... כן. כדי שלא יראו. ובלילה- אני פה בעלת הארמון, והכול, הכול שלי... כאשר אין פה נאצים" "בלילה כשלא הייתה סכנה, היה הוא מפעיל את השעון, תמיד בעשר בערב, ואני הייתי יוצאת אליו. אני אז-בעלת הארמון. כל זה- שלי. והוא דאג לי כמו לבת קטנה. הוא קרא אתי ספרים יפים, ולימד אותי דברים, שלא הספקתי ללמוד בבית הספר הוא מנגן כמלאך אלוהים... אה, אינכם יודעים! לפעמים, כשלא הייתי מפחדת... כאשר הנאצים היו הולכים לזמן רב... זאת אומרת... נו, כן, כאשר הוא אמר,שהנאצים הלכו, היינו אפילו רוקדים (אל דורה) את רוקדת ואלס?".
יחד עם זאת אני חושבת שזאברודסקי נתן ללנה את היחס המיוחד בעקבות אהבתו אליה אך במהלך המחזה ניתן להבין כי הוא ניצל אותה מינית."אינני יודעת כלום על נערות אחרות .אני טמאה!"אף על פי שהכחיש זאת. זאברודסקי: "שבראותי את היצור האומלל הזה רץ וכושל ביער לא חשבתי גם רגע אחד על עצמי כשהכנסתיה הנה" .
לדעתי ללנה יש בכך חלק בשל כך שהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו והוא החזיר אליה את אהבתו אך אני חושבת שלמרות כל התנאים הטובים שהוא סיפק לה הוא לא היה צריך לנצל אותה מינית מפני שבעובדה הזו יכול להיות שלנה נפגעה והושפלה. יתר על כן זאברודסקי "מאכיל" את לנה ברעיונות מופרחים על המלכות הרביעית וכולא אותה במערבולת רגשית בתוך עצמה שהיא הרי דמות ריאליסטית וכן, זאברודסקי הוא דמות רומאנטית הוא שרוי בעבר והיא מתקדמת הלאה וחייה את ההווה, ולנה לא הבינה את המלכות הרביעית היא רק רצתה לחיות באופן נורמטיבי ותקין והוא לא אפשר לה זאת. " ולפעמיים קרא לי את החיזיון על סוף העולם ועל התחייה... והיה יושב איתי בחדר המוזיקה.. המלכות הרביעית? שם לא יהיו חיים ומתים, לא יהיו צעירים וזקנים.שם תהיה אהבה גדולה והוד נצחי,והמנצח לא יפגע בו המוות השני ...והכול כמו לפנים –רק עוד אחרת! אה, אנני יודעץ... בליבי אני רציתי חיים פשוטים, כמו שהיו לי פעם. כן,חיים –סתם. אבל עכשיו .. הכל היה שקר.אנני רוצה כלום".
ולפיכך אני חושבת שלזאברודסקי מגיע חלקית את התואר "חסיד אומות עולם" מפני שהוא אומנם נתן ללנה מחסה ותנאים וטיפל ודאג לה בצורה הטובה ביותר אך יחד עם זאת השאיר אותה שנתיים שנים לאחר המלחמה וסיפק אינטרסים עצמיים בכך שניצל אותה מינית ולכן לא מגיע לו לפי דעתי לקבל את כל המכלול שכולל תואר חסיד אומות עולם. מצד שני אחרי הכל הוא הציל אותה ממוות , הוא דאג לה וסיכן את עצמו.לנה הייתה חשובה לו. האהבה באה עם הזמן ולא ברגע שראה אותה עומדת והחליט להכניסה לארמון.אין לשכוח , שלמרות שרימה אותה ולא סיפר לה שהמלחמה הסתיימה הוא הסתיר אותה ובזאת סיכן את חייו.זאברודסקי לקח על עצמו את מלוא האחריות על חייה של לנה, הוא זה שהאכיל אותה, דאג לבגדיה ולהשכלתה. הוא הסתיר אותה והציל אותה."רק מעטים לקחו על עצמם את מלוא האחריות על השרדותם של היהודים. אלו שמשתייכים לקבוצה האחרונה הם בעיקר אלו הנקראים - חסידי אומות עולם" "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". אין לי דעה נחרצת בנושא אך הבעתי את רגשותיי כלפי מעשיו של זאברודסקי עבור שני הטיעונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה