יום שבת, 7 במרץ 2009

זאברודסקי שומר על זכויות הילד והאדם של לנה?

ובכן, במחזה בעלת הארמון מתגלה נערה צעירה בשם לנה, אשר מסתתרת בארמונו של זאברודסקי. האם במהלך הזמן שהיא מסתתרת אצלו מפני נאצים, היא מנוצלת על ידי זאברודסקי? האם הוא שומר על זכויותיה ומכבד אותם או שלא?

אחרי קריאה מעמיקה במחזה ובזכויות הילד והאדם, גיליתי שזאברודסקי לא כל כך התייחס וכיבד את הזכויות של לנה.
לכל אדם יש זכויות טבעיות אשר נולד איתן והן הזכות לחיים, הזכות לקניין, הזכות לחירות, הזכות לכבוד, הזכות לשוויון והזכות להליך משפטי הוגן.

גם לכל ילד עד גיל 18 יש זכויות רבות והן-הזכות למשפחה, הזכות לשם ולאומיות, הזכות לחיות, הזכות לבריאות, הזכות להגנה מפני ניצול ופגיעה, הזכות למידע, הזכות לפרטיות, הזכות לחופש הביטוי, הזכות לחינוך חינם, הזכות לתרבות, הזכות להגנה מפני עבודה מזיקה וניצול, הזכות להגנה מחשיפה לסמים, הזכות להישפט בפני שופט נוער, הזכות להגנה והצקה מפני הפליה והזכות טובת הילד לפני הכול.


הזכויות שאותן הפר זאברודסקי הן:



*הזכות למידע - המדינה תשגיח שילדים וצעירים יוכלו לקבל מידע וחומר מתאים מעיתונים, ספרים, רדיו וטלוויזיה.
לאחר שהמלחמה עם הנאצים הסתיימה, זאברודסקי לא טרח לספר ללנה שהמלחמה נגמרה וכך השאיר אותה בסבל ופרנויה, והיא חשבה שכל הזמן הנאצים בחוץ ויכולים לגמור את חייה בכל שנייה.
כל דבר שהיא עשתה היא חשבה פעמיים מראש מכיוון שחשבה שעדיין יש מלחמה בחוץ.
אך זאברודסקי לא סיפר לה שהמלחמה נגמרה ולכן נשארה במצב הזה.

זאנד: "זה עיתון שהבוקר קניתי אותו ברחוב בעיר הבירה,ואתמול קניתי עיתון כזה,ושלשום,ולפני שבוע.וכל האנשים כאן,בארץ הזאת קוראים את העיתון הזה-חוץ ממך אולי.."
לנה:"כך!כך! הה-זה...אבל הוא לא אמר לי! אלי שבשמיים,הוא לא אמר לי!הוא לא אמר!"
(עמוד 55).





*טובת הילד לפני הכל - בכל החלטה בעניין הנוגע לילדים ולצעירים -
במשפחה, בבית-הספר, בבית המשפט, או בכל רשות חברתית, תינתן העדפה למה שנחשב טובת הילדים והצעירים.
כיוון שזאברודסקי לא סיפר ללנה שהמלחמה הסתיימה, גרם לה סבל והיא חייה במין אשליה, והוא חשב על עצמו ועל הרגשות שלו לפני הרגשות של לנה, ובכך פגע בזכות של טובת הילד לפני הכל.

"אל תדליק את האור! אל תדליק! הם יראו. הם לעולם אינם מתרחקים כל כך. הם יכולים לראות את האור בסדק!"
(לנה אל זאנד, עמוד 54).





*הזכות לבריאות - אחת מזכויות ההישרדות. הבטחת עצם הקיום.
טיפול רפואי - נגישות לביקור וטיפול של רופא. נגישות לתרופות.
שירותי-בריאות - מערכת הדרכה לטיפול באם ובילד "טיפת-חלב", מערכת לבריאות הציבור, מוסדות למחקר ופיתוח הרפואה, מערכת הסברה, זכות לאוכל מזין ולמי שתייה נקיים, בריאות מחייבת תנאי מחייה - ניקיון, מים זורמים ונקיים אוכל מזין.
כאשר לנה הסתתרה בארמונו של זאברודסקי, היא לא יצאה החוצה אל השמש ואל הסביבה הפתוחה, היא נשארה בתוך המבנה ויצאה ממקום מסתורה רק בשעות הלילה כשאר השעון היה מצלצל 10 פעמים.
זאברודסקי הפר את הזכות לבריאות של לנה בכך שלא נתן לה לצאת החוצה וגרם לה להאמין שהנאצים עדיין מפציצים ויש סכנה מחוץ לארמון.

דורה: "...את חיוורת כל כך! ניכר בך שהרבה זמן לא היית בחוץ,בשמש! אינך יוצאת החוצה?"
לנה:*עושה בראשה סימן שלילה*.
(עמוד 57).





רונה טל, ט'1

יום שישי, 6 במרץ 2009

זאברודסקי - חסיד אומות עולם, האומנם?!


התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953 . בעולם בו ערכי אנוש קרסו כמעט לחלוטין, היה מיעוט אשר אזר אומץ יוצא דופן על מנת להגן על עקרונות המוסר הבסיסיים – אלו הם חסידי אומות עולם אשר עמדו בניגוד מוחלט לזרם המרכזי של אדישות ועוינות בקרב בני אדם אשר היה שכיח עד מאוד בזמן בשואה. בניגוד לסובבים אותם, מצילים אלו ראו ביהודים בני אדם וסברו שיש להם מחויבות מוסרית כלפיהם. לעזרה ליהודים היו דרגות שונות :היו שנתנו מזון ליהודים, תחבו תפוח לכיסם או השאירו אוכל במקום בו יעברו יהודים בדרכם לעבודה; אחרים הובילו את היהודים אל אנשים שיוכלו לעזור להם ,חלק הסתירו יהודים ללילה אחד וביקשו שיעזבו למחרת, רק מעטים לקחו על עצמם את מלוא האחריות על הישרדותם של היהודים - ואלו בעיקר האנשים אשר נקראים:חסידי אומות עולם.

לעניות דעתי זאברודסקי אכן ראוי להכרת התואר של חסיד אומות העולם, אך דעתי מתחילה להתערער במהלך הסיפור.

ראשית זאברודסקי הציל את לנה (יהודייה שאז מלאו לה 16 שנים)בזמן המלחמה אשר עשתה את דרכה כושלת וכואבת, בלילה לבדה ביער אשר שכן בסמוך לארמונו. זאברודסקי: "שבראותי את היצור האומלל הזה רץ וכושל ביער לא חשבתי גם רגע אחד על עצמי כשהכנסתיה הנה " . כאשר זאברודסקי הבחין בלנה הוא החליט למעשה לקחת על עצמו אחריות גדולה ונטל כבד ולהחביאה בארמונו ממש מתחת לאפם של הנאצים, מפני שהארמון שימש בעצם כמטה הראשי שלהם בזמן המלחמה ובכך למעשה סיכן את חייו ואף הקריב אותם עבורה ולמענה. :"כבר לא היה לי כוח- ואני באתי הנה- ונפלתי כאן... הוא יצא ללוות את הנאצים שגרו כאן- הוא שונא אותם... הוא, באמת שונא אותם! ואני הייתי רעבה ובלי כוח... הוא הכניס אותי- זו הייתה סכנת נפשות בשבילו- אבל הוא הכניס אותי- הוא החביא אותי כאן, בחדר הסתרים הזה- הוא הציל את חיי ונתן לי הכול... הכול..."

זאברודסקי דאג וטיפח את לנה ממש כאילו הייתה ביתו הקטנה הוא נתן לה מחסה בארמון שלו וקורת גג וכן, דאג לה לצרכים בסיסיים כגון: מזון ושתייה אך גם דאג לה באופן אישי שהוא מעבר לצרכים הבסיסיים, הוא לימד אותה דברים חדשים ומעניינים בכדי שתחכים ,שר וניגן לה, קנה לה בגדים חדשים ויפים וספרים מרתקים והוא למעשה דאג שתחיה כבן אדם נורמטיבי .שלא יחסר לה דבר ושלא תשתעמם בזמן שהותה בארמון. כאשר הגרמנים עזבו את הארמון בערב, היה זאברודסקי פותח ללנה את חדר הסתרים בדיוק בשעה עשר בלילה כאשר הייתה הקוקייה קוראת עשר פעמיים.באופן קבוע כשלנה יצאה מחדר הסתרים בלילה הם היו רוקדים להם ואלס,ולנה הרגישה כבעלת הארמון, ושכל מה שנמצא בארמון שייך לה. :"הוא היה טוב אלי, הוא היה כל כך טוב אלי! הוא עשה הכול... הוא דאג שהיו לי חיים נהדרים... שם, למטה בחדר הסתרים שלי. לא חסר לי דבר. הכול מביא לי.. הוא- בעצמו... אוכל טוב תחילה כשהייתי רעבה ולא יכולתי לאכול כמו כל האנשים, הוא היה יורד אלי ומאכיל אותי בכפית, כמו תינוק... אני הייתי גם חולה אז... ואחר כך, הוא הביא לי בגדים יפים, גם ספרים היו לי שם מלמטה, יש לי - גם עכשיו. רק אסור לפתוח את החלונות... כן. כדי שלא יראו. ובלילה- אני פה בעלת הארמון, והכול, הכול שלי... כאשר אין פה נאצים" "בלילה כשלא הייתה סכנה, היה הוא מפעיל את השעון, תמיד בעשר בערב, ואני הייתי יוצאת אליו. אני אז-בעלת הארמון. כל זה- שלי. והוא דאג לי כמו לבת קטנה. הוא קרא אתי ספרים יפים, ולימד אותי דברים, שלא הספקתי ללמוד בבית הספר הוא מנגן כמלאך אלוהים... אה, אינכם יודעים! לפעמים, כשלא הייתי מפחדת... כאשר הנאצים היו הולכים לזמן רב... זאת אומרת... נו, כן, כאשר הוא אמר,שהנאצים הלכו, היינו אפילו רוקדים (אל דורה) את רוקדת ואלס?".

יחד עם זאת אני חושבת שזאברודסקי נתן ללנה את היחס המיוחד בעקבות אהבתו אליה אך במהלך המחזה ניתן להבין כי הוא ניצל אותה מינית."אינני יודעת כלום על נערות אחרות .אני טמאה!"אף על פי שהכחיש זאת. זאברודסקי: "שבראותי את היצור האומלל הזה רץ וכושל ביער לא חשבתי גם רגע אחד על עצמי כשהכנסתיה הנה" .
לדעתי ללנה יש בכך חלק בשל כך שהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו והוא החזיר אליה את אהבתו אך אני חושבת שלמרות כל התנאים הטובים שהוא סיפק לה הוא לא היה צריך לנצל אותה מינית מפני שבעובדה הזו יכול להיות שלנה נפגעה והושפלה. יתר על כן זאברודסקי "מאכיל" את לנה ברעיונות מופרחים על המלכות הרביעית וכולא אותה במערבולת רגשית בתוך עצמה שהיא הרי דמות ריאליסטית וכן, זאברודסקי הוא דמות רומאנטית הוא שרוי בעבר והיא מתקדמת הלאה וחייה את ההווה, ולנה לא הבינה את המלכות הרביעית היא רק רצתה לחיות באופן נורמטיבי ותקין והוא לא אפשר לה זאת. " ולפעמיים קרא לי את החיזיון על סוף העולם ועל התחייה... והיה יושב איתי בחדר המוזיקה.. המלכות הרביעית? שם לא יהיו חיים ומתים, לא יהיו צעירים וזקנים.שם תהיה אהבה גדולה והוד נצחי,והמנצח לא יפגע בו המוות השני ...והכול כמו לפנים –רק עוד אחרת! אה, אנני יודעץ... בליבי אני רציתי חיים פשוטים, כמו שהיו לי פעם. כן,חיים –סתם. אבל עכשיו .. הכל היה שקר.אנני רוצה כלום".
ולפיכך אני חושבת שלזאברודסקי מגיע חלקית את התואר "חסיד אומות עולם" מפני שהוא אומנם נתן ללנה מחסה ותנאים וטיפל ודאג לה בצורה הטובה ביותר אך יחד עם זאת השאיר אותה שנתיים שנים לאחר המלחמה וסיפק אינטרסים עצמיים בכך שניצל אותה מינית ולכן לא מגיע לו לפי דעתי לקבל את כל המכלול שכולל תואר חסיד אומות עולם. מצד שני אחרי הכל הוא הציל אותה ממוות , הוא דאג לה וסיכן את עצמו.לנה הייתה חשובה לו. האהבה באה עם הזמן ולא ברגע שראה אותה עומדת והחליט להכניסה לארמון.אין לשכוח , שלמרות שרימה אותה ולא סיפר לה שהמלחמה הסתיימה הוא הסתיר אותה ובזאת סיכן את חייו.זאברודסקי לקח על עצמו את מלוא האחריות על חייה של לנה, הוא זה שהאכיל אותה, דאג לבגדיה ולהשכלתה. הוא הסתיר אותה והציל אותה."רק מעטים לקחו על עצמם את מלוא האחריות על השרדותם של היהודים. אלו שמשתייכים לקבוצה האחרונה הם בעיקר אלו הנקראים - חסידי אומות עולם" "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". אין לי דעה נחרצת בנושא אך הבעתי את רגשותיי כלפי מעשיו של זאברודסקי עבור שני הטיעונים.

יום חמישי, 5 במרץ 2009

הרי זה מובן שזאברודסקי שמר על זכויותיה של לנה .. האומנם ?

כמסופר במחזה זאברודסקי מצא את לנה והביא אותה לארמון בערך שהייתה בת 16 ולכן היא עדיין נחשבת לקטינה, לדעתי זאברודסקי לא שמר על כמה וכמה זכויות הילד של לנה.
ישנה זכות אשר קובעת כי זכותו של הילד לגדול לצד הוריו או במצב של מלחמה לאפשר כמה שיותר לקרב אותו אל משפחתו , זאברודסקי לא ניסה גם אחרי המלחמה למצוא את המשפחה של לנה או אפילו קרוביה כדי לאפשר לה למצוא את משפחתה " לא רציתי להחזיק אותך בכפיה לנה לא רציתי לרמות אותך אל רימיתי אותך החזקתי אותך בכפייה...". הוא הפר את זכות המשפחה של לנה. לכן לנה לא זכתה לראות את המשפחה שאולי נשארה לה אחרי המלחמה.
זאברודסקי גם אחרי שמלחמה הסתיימה השאיר את לנה בתוך חדר הסתרים "... מי יאמין שבאותם הימים אפילו לא ראיתי היטב את פניה, מפחד להדליק אור גם בחדר הסתרים".
מה שגרם ללנה לחיות בתנאים קשים(כאשר היא חייה בחושך לבדה "אצלי בחדר שם למטה שם בכלל אין חלון..") זאברודסקי פגע בזכות לחיים שלה שקובעת כי אדם נולדת בצלם האל ולכן יש לו את הזכות לקבלת אוכל ומזון ובריאות ובנוסף גם לחיות בתנאי חיים אשר אדם צריך כמו אור ושמש.
למרות שהסתיימה המלחמה, לנה עדיין הייתה בטוחה שהיא לא הסתיימה, בגלל שזאברודסקי לא שמר על הזכות למידע המגוון , לפי הזכות ידע הוא כוח ולכן מותר לילד לעיין בכל מידע שהוא אקטואלי או לא אקטואלי בפרט למידע היכול להזיק לילד. זאברודסקי לא נתן ללנה לדעת מה קורה בחוץ והיא לא קראה עיתון עכשווי ולכן היא לא ידעה שהמלחמה הסתיימה "זאנד: הרי אם את קוראת עיתונים, עלייך לדעת, שאין מלחמה בעולם.. לנה: אינני קוראת עיתונים לא קראתי שלוש שנים." לפי העלילה שכנראה זאברודסקי רימה אותה מפני שהוא לא רצה שהיא תעזוב אותו.. הוא היה בודד ללא לנה... גם היא אמרה לו שהיא תעזוב אותו ביום סיום המלחמה . "אני יודע שאת כבר בחרת, לנה. הלא אמרת לי שתלכי ממני ביום שבו תגמר המלחמה. ובכן בשבילך היא נגמרה הלילה "
בנוסף הוא חסם אותה, הוא השאיר אותה בארמון " זה היה נפלא הרוזן שהרשת לי אז לפתוח את החלון אבל זה היה רק לפני כמה חודשים! כבר לא היו נאצים כבר לא היתה.. אבל כבר יכולתי לו ידעתי לרוץ בגן הזה יכולתי גם אז לפתוח את החלון..." זאברודסקי פגע בחופש התנועה של לנה כאשר היא רצתה לצאת והוא לא איפשר לה זאת לאחר סיום המלחמה.
ניתן לשים לב כי הוא גם פגע בזכות לחינוך של לנה .אחרי המלחמה לנה הייתה צריכה ללכת להמשיך ללמוד בבית ספר חינוכי של המדינה אך כיוון שזאברודסקי השאיר אותה בחדר הסתרים היא לא למדה ולא קראה 3 שנים הוא פגע בזכות לחינוך שאומרת כי ברוב המדינות יש כיום את החינוך החובה שמאפשר לילד ללמוד עד 12 שנות לימוד לפחות סביר להניח שגם במדינה בה נמצא הארמון היה חוק שכזה חובה על הילד ללמוד אך יש לו גם זכות ללמוד.
בנוסף לכל הוא לא נתן ללנה את הזכות לקבל עזרה מקצועית כאשר זכותו של כל ילד לפנות לאדם מקצועי שיעזור לו בדברים אשר הוא זקוק להם כמו מציאת משפחתו וכו' כלומר זאברודסקי לא נתן ללנה את האפשרות לפנות לאנשים מקצועיים שיעזרו לה , מפני שכלא ובודד אותה בארמון.
מגישה : שיר שטרנהיים

זאברודסקי חסיד אומות העולם?

חסיד אומות העולם הוא אדם לא יהודי שיש לו אומץ יוצא דופן והוא הציל יהודים במלחמת העולם השנייה.
מי שראוי לחסיד אומות העולם הוא מי שמציל יהודים למרות שהוא יודע שאסור.

לדעתי זאברודסקי ראוי לכינוי חסיד אומות העולם בגלל:

כשזאברודסקי יצא ללוות את הנאצים שגרים בארמון ורואה את לנה הוא החליט שהוא רוצה לטפל בא ולהחביאי אותה מהנאצים והוא החביא אותה בחדר הסתרים.
"כן ..כן..בשקט..הם לא שמעו..זה לא חשוב..ולילה אחד כבר לא היה לי כוח ואני באתי הנה ונפלתי כאן..הוא יצא ללוות את הנאצים שגרו כאן הוא שנא אותם ...הוא באמת שונא אותם ואני הייתי רעבה ובלי כוח ..הוא הכניס אותי זו הייתה סכנת נפשות בשבילו אבל הוא הכניס אותי הוא החביא אותי כאן,בחדר הסתרים הזה הוא הציל את חיי ונתן לי הכול...הכול...".

זאברודסקי טיפל בלנה כשהייתה בחדר הסתרים הוא האכיל אותה,הביאי לה בגדים יפים וגם ספרים,הם קראו ביחד ספרים והוא לימד אותה דברים שלא הספיקה ללמוד בבית הספר ולפעמיים כשהנאצים לא היו באזור הוא ניגן לה.
"עינו?אותי? הם לא ידעו,שאני כאן.והוא היה טוב אלי,הוא היה כל כך טוב אלי!הוא עשה הכל...הוא דאג שיהיו לי חיים נהדרים..שם,למטה,בחדר הסתרים שלי.לא חסד לי דבר.הכל מביא לי...הוא בעצמו..אוכל טוב...תחילה,כשהייתי רעבה ולא יכולתי לאכול כמו כל האנשים,הוא היה יורד אלי ומאכיל אותי בכפית,כמו תינוק...אני הייתי גם חולה אז...ואחר כך,הוא הביא לי בגדים יפים,גם ספרים היו לי שם למטה,יש לי גם עכשיו".

"והוא דאג לי כמו לבת קטנה,הוא קרא אתי ספרים יפים,ולימד אותי דברים ,שלא הספקתי ללמוד בבית הספר.הרבה יותר יפים מאלה,שלומדים בבתי הספר.ולפעמיים קרא לי את החיזיון,על סוף העולם ועל התחייה...והיה יושב אתי בחדר המוזיקה...".

"ושם היה מנגן לי. הוא מנגן כמלאך אלוהים.הוא מנגן לי את השופן".

לזאברודסקי היה אומץ יוצא דופן,הוא הציל את לנה שהייתה יהודיה והחביא אותה מהנאצים למרות שידע שזה יהיה מסוכן עבורו.
"הוא הכניס אותי זו היתה סכנת נפשות בשבילו אבל הוא הכניס אותי הוא החביא אותי כאן,בחדר הסתרים הזה הוא הציל את חיי".

מגישה:עדן שאול

מקורות מידע:
1.הספר "בעלת הארמון".
2. חסדי אומות העולם – אתר יד ושם.

יום שני, 2 במרץ 2009

האם זאברודסקי שמר על זכויות הילד והאדם של לנה?

האם זאברודסקי מכיר בזכויות הילד ?

מגישה : רותם אדרי
כיתה :ט'1
ל: חנה תבור

זאברודסקי, שומר ארמון אירופאי מבודד בן 57, החביא במשך שלוש שנים את לנה בראבאנט, נערה יהודיה בת 16 שברחה מהנאצים בחדר סתרים הנמצא בתוך הארמון שעליו שמר . אמנם הוא הציל אותה , נתן לה תחושת בטחון והגנה ועזר לה לשרוד את מלחמת העולם השנייה , אך במשך שנתיים לאחר שהסתיימה המלחמה הוא לא סיפר לה שהמלחמה הסתיימה והשאיר אותה מסתתרת בארמון . לדעתי זאב' פגע בחלק מזכויות האדם והילד של לנה.

בעילת קטין \ניצול מיני
ניצול מיני (בעילת קטין)- ילדים וצעירים יהיו מוגנים מניצול ומאילוצם להשתתף בפעילויות מיניות אחרות. המדינה תגן על ילדים וצעירים מפני כל הסוגים האחרים של ניצול שעלול להזיק להם בדרך כלשהי.

הנה ההוכחות שמראות שזאברודסקי באמת ניצל את לנה מינית :

א."...אני טמאה" (עמוד 72) כוונתה שהיא איננה בתולה יותר. אי אפשר לדעת אם זאברודסקי בדק אם לנה מסכימה לזה, אבל גם אם היא כן הסכימה, היא עשתה זאת מתוך מצוקה, והמעשה שעשה זאברודסקי הוא עדיין חמור מאוד.ב. "...גם מן הרוזן אני מפחדת" (עמוד 66) כשהיא אומרת זאת זה רק מוכיח שמה שהם עשו לא היה בהסכמתה או שלא ניתנה לה האפשרות לסרב לזאברודסקי .ג. "...האם אינך רואה שזה לא עניין ארוטי סתם" (עמוד 81) מדגיש שהיו בינהם יחסים ארוטים .

חופש התנועה של קטין
חופש התנועה היא נגזרת של הזכות לחירות ,הקובעת שזכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום בחופשיות, מבלי חשש שיבולע לו או יאונה לו כל רע, או שמישהו ינסה לעצור בעדו.

הנה ההוכחות שמראות שזאברודסקי שלל מלנה את חופש התנועה:
א. "...כמה שנים חלמתי שמותר יהיה... שיבוא רגע כזה ואני אפתח את החלון אני אגע בעלים ובענפים והטיפות מן הגן ירטיבו את שערותיי כל כך התגעגעתי- אוויר רענן! כל כך רציתי לנשום את האוויר הזה, לרוץ בגן הזה,לדבר בקול, לצעוק." (עמוד 106-107) זאברודסקי מנע מלנה לצאת החוצה ולהנות מהטבע. ולכן, כעבור הרבה זמן שלא ראתה טבע , היא מתגעגת מאוד למרחב, לשאוף אוויר צח, להריח את הריח אחרי הגשם, להרגיש את חום השמש , לרוץ ולדבר בקום רם בחוץ.
ב. "את חיוורת כל כך, ניכר בך שהרבה זמן לא היית בחוץ,בשמש." (עמוד 57) ג. "... כן כך סתם לשבת שם כל העת בחדר הסתרים הזה – והחלונות סגורים , אי אפשר אפילו להציץ החוצה אי אפשר היה" (עמוד 70 )

חופש המידע והתקשורת
מידע זה כוח לו ידעה לנה שהמלחמה הסתיימה , הייתה לה האפשרות לבחור האם להישאר בארמון ולחיות עם זאברודסקי או האם לעזוב את זאברודסקי ולחיות את החיים שלאר המלחמה.א. "בטלפון הזה אפשר להתקשר עם העיר?" (עמוד 103) לנה מופתעת שאפשר לתקשר עם אנשים רחוקים ממנה .
ב. "אינני קוראת עיתונים. לא קראתי עיתון שלוש שנים." (עמוד 54) במשך שלוש שנים היא לא נחשפה לאקטואליה . זאברודסקי הסתיר ממנה את העובדה שהמלחמה הסתיימה. ג. " זה עיתון אמיתי?" (עמוד 55) היא מופתעת שמותר לפרסם דברים בעיתונים ולהפיץ מידע בצורה חופשית.

הזכות לבריאות והתפתחות תקינה

זכותו של כל קטין לקבל תנאי מחייה טובים , היאפשרו לו לגדול ולהתפתח כראוי.
א. "את חיוורת כל כך, ניכר בך שהרבה זמן לא היית בחוץ." (עמוד 57) לנה הייתה הרבה זמן בחדר קטן וחשוך, ולא נחשפה לשמש , שהיא מקור חיים ונחוצה לבריאות ולהתפתחות תקינה של הגוף , ובמיחוד בגיל ההתבגרות .

~ הסוף ~
~רותם (:~

זכויות האדם של לנה כיצד הם באים לידי ביטוי במחזה.

לכל אדם באשר הוא ישנם "זכויות טבעיות" הניתנות לו בשל היותו אדם.
הזכות לחיים :זכותו של כל אדם לחיות בלי שיפגעו בו או יאיימו להורגו.
זכות לחיים של הגיבורה לנה נפגעת במהלך המחזה כאשר הנאצים מגיעים אל ביתה ומנסים להורגה {הם הצליחו להרוג את משפחתה}לנה מצליחה לברוח ליער שם זאברודסקי מוצא אותה מותשת.
"אבל כאשר הם באו אל ביתנו... אני ברחתי.אני הסתתרתי ביער כמה ימים"
הזכות לחירות: זכותו של כל אדם לחיות את חייו כאיש חופשילא להיותמשועבד,לא להיאסר ללא מישפט,לנוע בארצו ומחוצה לה כרצונו,לבטא את דעותיובאופן חופשי,לעבוד במקצוע על פי בחירתו ולחיות לפי אמונתו.
זאברודסקי שולל מלנה את הזכות לחירות מאחר והוא מצד אחד מסתיר אותה בארמון מפני הנאצים אך מצד שני לא מספר לה על כך שהמלחמה הסתיימה ובעצם לא מאפשר לה לבחור האם להישאר בארמון מרצונה החופשית או לצאל לעולפ החופשי.
זאברודסקי מונע מלנה לקרוא עיתונים לשמוע רדיו וכך בעצם מנתק אותה מהעולם שהשתנה במשך שנתיים עד שלארמון מגיעים זאנד ודורה והיא מבינה שהמלחמה הסתיימה.
"אינני קוראת עיתונים לא קראתי שלוש שנים"
הזכות לקניין: זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש ואין לפגוע ברכושו.
זכות זו של לנה נפגעת על ידי הנאצים הם החרימו את כל רכושה של משפחתה ולנה נשארה חסרת כל, זאברודסקי גם פגע בזכות זו על ידי כך שהוא לא איפשר ללנה לאחר המלחמה לצאת לעולם החופשיו, לרכוש לעצמה עצמאות ורכוש משל עצמה.
מעבר ל"זכויות הטבעיות" הללו קימות עוד זכויות שמגיעות לאדם.
הזכות לחינוך: מתן גישה לחינוך לכל אדם. זכות זו, אף שהיא רלוונטית בעיקר לילדים, נוגעת גם למבוגרים.
זכות זו לא מתאפשרת ללנה מאחר שזאברודסקי לא שולח אותה לבית ספר לאחר שהסתיימה המלחמה ולא איפשר לה לקבל השכלה וללמוד באופן רגיל כמו שמגיע לילדים בגילה לעומת זאת, הוא לימד אותה באופן עצמאי.
"ולימד אותי דברים, שלא הספקתי ללמוד בבית הספר".
הזכות לשיוויון: כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם.
לנה לא זוכה לממש זכות זו מאחר שהיא כלואה בארמון למרות שהמלחמה הסתיימה ובעצם לא זוכה להיות בת חורין.
לסיכום: נמנעו הזכויות הטבעיות של לנה כאדם ע"י הנאצים והרוזן זאברודסקי.
למרות שהרוזן עשה זאת למען ביטחונה ולנה לא הרגישה שמנעו ממנה את הזכויות עד שלארמון הגיעו זאנד ודורה.

חסיד אומות עולם

לפי דעתי זאברודסקי אכן ראוי להארכה ולקבלת האות חסיד אומות עולם, מכיוון שלא משנה מה הוא עסה לה(לא מוזכר שהוא התעלל בה או פגה בה בדרך כול- שהיא, וגם שהוא "ניצל אותה מינית "ציטוט-"אני מאמינה לכם אבל...מה זה יועיל? אני כבר...מה אני אעשה שם עם נערים צעירים? אני טמאה!"-עמוד72, לא מוזכר שהיא התנגדה), אני חושבת שהוא הציל אותה מזוועות וסבל גדול יותר אפילו שהוא השעיר אותה בטירה לאחר המלחמה, היא לא סבלה שם.ציטוט-"בלילה, כשלא הייתה סכנה, היה הוא מפעיל את השעון, תמיד בעשר בערב, ואני הייתי יוצאת אליו. אני אז בעלת הארמון. כל זה-שלי.והוא דאג לי כמו לבת קטנה.הוא קרא אתי ספרים יפים, ולימד אותי דברים, שלא הספקתי ללמוד בבתי הספר.הרבה יותר יפים מאלה, שלומדים בבתי הספר."-עמוד 71.
1. לפי אתר יד ושם: מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות. - זאברודסקי הציל את לנה ומוות בטוח או התעללות קשה.
2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים. -בטירה שבה חי זאברודסקי היה מוצב נאצי ראשי, והייתה אפשרות שהם יגלו את לנה כול שנייה והם יוצעו להורג. ציטוט-"כאן היה המטה הראשי של הגרמנים כל השנה האחרונה של המלחמה. עד השחרור." עמוד-39 זאברודסקי.
3.המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.- זאברודסקי מצה את לנה ביער והציל אותה. ציטוט-"ואני הייתי רעבה ובלי כוח... הוא הכניס אותי-זו היתה סכנת נפשות בשבילו- אבל הום הכניס אותי- הוא החביא אותי כאן, בחדר הסתרים הזה-הוא הציל את חיי ונתן לי הכל... הכל... והוא..." עמוד- 68 לנה.
4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה. גם לנה וגם זאברודסקי היו במחזה, והוצגו דעותיהם והתנהגותם.

מגישה: יובל מורן ט'1

זכויות הילד של לנה-האם באמת היו לה כאלה בארמון?

בזמן שהגיעה לנה לארמון הייתה בת 16, ונחשבה לקטינה. היא שהתה בארמון 3 שנים, שנה במהלך המלחמה ושנתיים אחרי סיומה. לנה האמינה שהמלחמה עדיין ממשיכה, ולא ידעה שהיא נמצאת כלואה בארמון ללא סיבה אחרי תום המלחמה.

זאברודסקי מצא את לנה ביער כושלת ועייפה אחרי שברחה מהגרמנים שרצחו את הוריה ואחיה. הוא הכניס אותה לארמונו למרות הסכנה שהנאצים יגלו אותה ויהרגו את שניהם, וטיפל בה במסירות בזמן ששהתה בארמון.

"אבל כאשר הם באו אל ביתנו... אני ברחתי.
...הם לקחו את אבא ואת אמא ואת זוסקה הקטנה ואת פאול, ואני ברחתי. אני הסתתרתי ביער. כמה ימים, ובלילות אני הלכתי, אני הלכתי ולפעמים אני שרתי"

"...ולילה אחד כבר לא היה לי כוח ואני באתי הנה ונפלתי כאן... הוא יצא ללוות את הנאצים שגרו כאן- הוא שונא אותם... הוא, באמת, שונא אותם! ואני הייתי רעבה ובלי כוח... הוא הכניס אותי- זאת הייתה סכנת נפשות בשבילו, אבל הוא הכניס אותי. הוא החביא אותי כאן, בחדר הסתרים הזה. הוא הציל את חיי ונתן לי הכל..."

*המדינה תשגיח שילדים וצעירים יוכלו לקבל מידע וחומר מתאים מעיתונים, ספרים, רדיו וטלוויזיה
זאברודסקי מנע מלנה לקרוא עיתונים, לשמוע רדיו וניתק אותה מהעולם החיצוני. הוא סגר אותה בתוך חדר סתרים ורק לעיתים אפשר לה לצאת, וגרם לה להאמין במציאות שונה מזו שבחוץ.

"אינני קוראת עיתונים. לא קראתי. שלוש שנים..."

"כך! כך! הה-זה... אבל הוא לא אמר לי! אלי שבשמיים, הוא לא אמר לי! הוא לא אמר!"



*לילדים וצעירים יש זכות לחינוך יסודי חינם, לייעוץ לתלמידים ולהדרכה בבחירת מקצוע.
הם יוכלו לרכוש גם חינוך תיכון וחינוך גבוה. ביקור סדיר בבית הספר והשלמת ההשכלה יזכו לעידוד.
זאברודסקי לא שלח את לנה לבית ספר לאחר שהסתיימה המלחמה, ולא אפשר לה לקבל השכלה וללמוד באופן רגיל כמו שאר הילדים בגילה. במקום זאת הוא לימד אותה לבד בביתו רק דברים שמצא לנכון, שלפי דעתה של לנה היו מעניינים מאלה שנלמדו בבית הספר, אך אולי הם לא היו בהכרח נחוצים להשכלתה הכללית. הוא לימד אותה על המלכות הרביעית, וגרם לה להאמין בה. הוא לימד אותה לנגן בפסנתר, ולרקוד וואלס.

"...שהנאצים הלכו, היינו אפילו רוקדים קצת. את רוקדת וואלס?"

"...והיה יושב איתי בחדר המוזיקה.. הייתם שם?"


"..ולימד אותי דברים, שלא הספקתי ללמוד בבית הספר. הרבה יותר יפים מאלה, שלומדים בבתי הספר. ולפעמים קרא לי את החיזיון, על סוף העולם ועל התחיה..."

"הרוזן, הוא יודע. הוא אמר שאנו כבר מתים בין כה וכה. שאין אדם מת פעמיים. ולקום לתחיה בעולם של אלה אשר לא מתו פעם אחת- זאת לא נוכל עוד!"

"רק מי שהיה נאמן עד המוות ניתנה לו עטרת החיים. אני יודעת, שהמוות הפיזי אינו אלא שלב- שער המלכות הרביעית!"

"במלכות הרביעית אין מתים ואין חיים. אין צעירים ואין זקנים. מי אשר ניצח את המוות בעודו בחיים יבוא במלכות הרביעית. והמנצח לא יפגע בו המוות השני..."




* לכל הילדים והצעירים יש זכות למנוחה ורגיעה, משחק ופעילויות פנאי בהתאם לגילם.
ללנה לא הייתה אפשרות לחיות כמו שאר הילדים בגילה וליהנות מפעילויות שרצתה. היא הייתה כלואה בארמון, רק לעיתים הורשתה להסתובב בו כרצונה, אך את רצונה האמיתי שהיה לצאת החוצה לטבע ולשמש זאברודסקי לא כיבד, ובעזרת שקרים מנע ממנה לצאת. כך נפגעה גם הזכות של לנה לחופש התנועה, מפני שלא יכלה לצאת כרצונה ולנוע חופשי, אלא נכלאה שלא בצדק בארמון ויכלה לצאת רק לעיתים רחוקות לחדר הספרייה. היא לא יכלה אפילו לפתוח את החלון כדי ליהנות מאוויר צח ואור יום.

"אל תפתחו את החלונות, זה אסור! זה אסור, הם ייראו.."

"אבל אני חלמתי, כל כך חלמתי, שאוכל ללכת בחוץ, ללכת חופשייה בחוץ, בשמש, באוויר.. ללכת כאשר תיגמר המלחמה"

* לילדים ולצעירים צריך להיות חופש דיבור. פירוש הדבר שיש להם זכות לחפש, לקבל ולתת מידע ומחשבות מכל הסוגים
זאברודסקי מנע מלנה קשר עם העולם החיצוני ועם אנשים חוץ ממנו, והמידע היחיד שהיה באפשרותה לקבל היה מזאברודסקי, שניצל את תמימותה ואמונתה בו ומסר לה מידע שקרי כדי להשאיר אותה אצלו.

"רק דברו איתי עוד קצת. הלא אני לא דיברתי כבר כל כך הרבה שנים עם אנשים.. חוץ מהרוזן"

"אבל הוא אומר... אני יושבת כאן שלוש שנים... וכל הזמן-מלחמה."

"עכשיו אין נאצים. אין גנרלים גרמנים"


לסיכום, מלנה נמנעו כמה זכויות חיוניות לקיום שלה. אומנם זאברודסקי שמר עליה מכל משמר, ואולי חיפה על מניעת הזכויות האלה על ידי יחס טוב והגנה על לנה , אך חוק הוא חוק, ולא ניתן לביטול על ידי גורם יחיד ולא מוסמך. כל הפרה שלו החוק פוגעת באדם , או במקרה הזה, בילד.

זכות,אחריות והשלכות

לנה.נערה מתבגרת אשר עברה תלאות רבות.העבירה את נעוריה בארמון הרוזן זאברודסקי לאחר מצוד הנאצים אחרי היהודים בפולין.
הארמון היה נתון לשליטה נאצית ולכן שהותה שם היתה מסוכנת לשניהם [זאברודסקי וללנה גם כן]. לאחר מילוי חובתם של החיילים הנאצים בארמון,הארמון היה שב לידיו של זארודסקי בתור ביתו והיתה לו הזכות[לרוב האחריות] לתחזק אותו. אחרי שלנה הגיעה לאחר טלאות,טראומות והרבה זעזועים בעקבות מסעה לעבר הארמון , הרגלי חיו של זאברודסקי השתנו בקיצוניות. הוא נדרש לטפל בה,לטפח אותה ולגדלה כביתו. הוא רכש לה אהבה וכבוד. היא לאומתה החזירה לו גם כן אהבה אבל מתוך רחמים ויסוריי מצפון בעקבות מסירותו אליה. היא נתנה לו את בתולייה וחשבה שזה מספיק.
היא חיה בניתוק מן המציאות,המאפשר לה לחלום,לחשוב,לדמיין,לחוות חוויות שלא היו יכולות להיות מאופשרות בעברה.
ישנם סיפורים רבים על ילדים הניצלו בעקבות נדיבותם של מנזרים,אנשי דת וכולי בזמן השואה,אך לרוב לא היה מעורבים בהם קשרים אינטימיים.
זכויות הילד שלה נשמרו עד גיל מסוים עד שהחליטה למסור את גופה למען "תמורה" בשביל אותו אדון נדיב שהציל אותה ודאג לה במשך זמן רב.
רבים מן חסידי אומות העולם היו מצילים ילדים,נערים ומבוגרים יהודים בדרכים שכמעט ולא עולות על הדעת. מן המובן ניתן להסיק שגם זאברודסקי ראוי לתואר כזה אך ישנן סתירות מסוימות שבגללן ניתן לפקפק בהחלטה כזאת. למשל כאשר לקח את לנה לארמון בידיעה שהסכנה לשניהם היא עצומה,הסתכן והמשיך בפעולתו. הגבול בין אומץ לבין פזיזות הוא דק.
לא רק שהוא סיכן את לנה בהפקדתה לידי הנאצים, אלא גם סיכן את חיו.
תמיד אפשר לטעון ששקר לבן,לא יכול להזיק.עד לרמה כלשהי. העובדה ששיקר ללנה לגבי סוף המלחמה ונטישת הנאצים מן הארמון היא עובדה מזעזעת מפני שבאותן שנתיים יכלה לעלות לארץ ישראל,להתגבר על הטרגדיות והטלאות שעברה שם ,אך זאברודסקי שלל ממנה את זכותה לחירות ומבחינה טכנית, נחשבה לחטופה על ידיו למרות שלבסוף איפשר לה לעזוב,אך עם ייסורי מצפון לגבי "בגידתה" באדם היחיד שיכלה לקרוא לו משפחה.
אינסטינקט בסיסי של אדם כאשר הוא רואה אדם במצוקה הוא לפחד,ולאחר מכן לפעול [לרוב בפזיזות] בכדי לעזור לאותו אדם. זאברודסקי היה בודד וממורמר במשך שנים ולכן לא התנגד לחברה כלשהי, ולנה היתה בודדה והיתה זקוקה לעזרה ומחסה ולכן לא התנגדה להצעותיו של זאברודסקי. הוא לימד אותה תרבות,נימוס,קריאה,מוזיקה ועוד מפני שכך התחנך ורצה להעביר את המורשת הלאה. לנה היתה מאוד מרוצה מהמצב מפני שהצליחה להסתדר ולחיות בשלווה במשך 3 שנות המלחמה ושנתיים שחייה שמה בכפייה וללא ידיעה שהיא יכולה לעזוב.

ללנה לא היתה כל התנגדות מפני שטענה : "הוא היה טוב אלי.הוא היה כל כך טוב אלי! הוא עשה הכל..הוא הציל אותי.." [ע"מ 66]
אך מסתבר שגם חששה מן הרוזן. : "לא..אל תלכו עכשיו...אני מפחדת עכשיו! עכשיו אני מפחדת להיות לבדתי,בלעדיכם...גם מן הרוזן אני מפחדת..." [עמ" 66]

חששות רבות היו לה בזמן מגוריה בארמון. גם מפני הרוזן וגם מפני הנאצים. אך בסופו של דבר סיפורה נגמר בטוב.

מגישה : ג'ניה חודון ט'1
2.3.2009